תוספות על נדרים נ״א

1 טחייה כופרא - טחו בכופרא:

2 דיקולא - סל גדול:

3 דרשינא בך - שהלויתיך ומילי דבדיחותא היה אומר:

4 ברקודא דאבוך ובקורקני דאימך - כמו מרקדים טרפיי"ד:

5 תועה אתה בה - שמניחין נשותיהן והולכין אצל משכב זכור:

6 תבלין יש - בביאה זו משניא הדא ביאה מכל ביאות:

7 קרי קרקוזאי - דילועין של אותו מקום שאינו בכלל תבשיל:

8 דלעת הטמונה ברמץ - אינו בכלל תבשיל:

9 כלאים - מכלל דהרמוצה לא הוי טמונה ברמץ אלא על שם מקום הוא:

10 הנודר ממעשה קדירה אינו אסור אלא במעשה רתחתא - דבר שנגמרה בקדירה ואין אסור אלא בדבר שנגמר בו: באילפס אסור בכל המתבשל בקדירה ואפילו גמרו באילפס:

11 תנא הנודר מן היורד בקדירה אסור ביורד לאילפס - אחר שירד לקדירה דיורד לקדירה משמע שירד תחלה לקדירה:

12 מן היורד לאילפס מותר ביורד לקדירה - תחילה אע"פ שנגמר באילפס דיורד לעולם משמע על שם תחלת ירידתו ולא על שמ סופו:

13 מן הנעשה בקדירה - משמע הנגמר הלכך מותר היורד לקדירה תחלה ונגמר באילפס:

14 מן היורד לתנור אינו אסור אלא בפת - דלא איקרי יורד בתנור אלא פת בלבד:

15 כל מעשה תנור עלי אסור בכל הנעשה בתנור - צ"ע דמשמע דהחילוק בין יורד למעשה ואמאי תנא כל מעשה א"כ ברישא ליתני כל יורד:

16 קונם מן הכבוש - שאמר קונם כבוש עלי אינו אסור אלא בכבוש של ירק דסתם כבוש משמע כבוש של ירק אבל לא כבוש שאני טועם כיון שאמר שאני טועם אסור בכל הכבושים:

17 מן השלוק - סתמא הוי של ירק:

18 דכבוש מאי - פירוש אם אמר קונם דכבוש עלי מאי כסתם כבוש דמי ואינו אסור אלא בכבוש ירק או דילמא כשאני טועם דמי ואסור בכל הכבושי':

19 מן הצלי - סתמא הוי דבשר:

20 מן המליח - סתם מליח הוי דג מליח:

21 דג דגים שאני טועם - פירוש דג או דגים ורבי שמעון דאמר בגמרא דג גדולים משמע פליג אהא וי"א דג ודגים דאמר לתרוייהו:

22 בטרית טרופה - מין דג גדול שחותכין וטורפין אותו ולא מיקרי לא דג ולא דגים אלא יש להם שם בפני עצמם:

23 טרית טונינ"א בלע"ז וי"מ שלכך מותר בטרית שלא נתכוון אלא בדגים שלמים:

24 ומותר בציר - אע"פ שדגים מעורבין בו וא"צ לומר מורייס שאין בו אלא שומן דגים:

25 הנודר מן הצחנה - דגים טרופים כדאמר בע"ז דף מ - ובסנהדרין דף מ: ' מוניני וצחנתא טעים ופריס להו וי"מ דגים קטנים ולפי שהטרית חתוכה בחתיכות קטנות הוי בכלל צחנה:

26 ומותר בציר ובמורייס - דאין ניכר בהם ממשות הדגים ולא נתכוון אלא לממשות הדגים:

27 הנודר בטרית טרופה אסור בציר ובמורייס - טרופה ואין טרופה גדולה מזה שאין בהם רק ליחלוחית הדג ושומנו:

28 תניא ר' שמעון אומר דג שאני טועם אסור בדג גדול - דדג משמע דג גדול כדכתיב וימן ה' דג גדול:

29 דג דגה - פירוש שאמר שניהן בין גדולין בין קטנים משמע מייתור הלשון:

30 במעי הדגה וכו' בנדרים הלך אחר לשון בני אדם - וקורין לקטנים דגה:

31 הרי עלי צחיחין - כיון דאמר לשון זה משמע צחנתא זו דוקא ומותר בטרית טרופה או דלמא כנודר מן הצחנה ואסור בטרית:

32 ומותר בקום - מי חלב דהואיל ופסולת חלב הוא אינו בכלל חלב ורבי יוסי אוסר דפסולת חלב הוי בכלל חלב:

33 קום - מי חלב שקורין משג"א ורבי יוסי סבר דקום בכלל חלב וכן חלב בכלל קום וי"מ הנודר בקום מותר בחלב לדברי הכל:

34 הנודר מן הגבינה אסור בין מלוחה בין תפילה - ואע"ג דלא אכלי אינשי אלא מלוחה:

35 הנודר מן הבשר מותר ברוטב ובקיפה - אע"ג שיש בו טעם בשר ואע"ג דקיפה הוי בשר שנקפה בשולי הקדירה דלא קרי אינשי בשר אלא חתיכות בשר שהן בעין:

36 ר' יהודה אוסר - דסבר היא וטעמה:

37 בבשר מותר ברוטב - לכאורה משמע דמותר בשר להחליף ולמכור וכן בנודר מן הענבים ומן התאנים: שאינו מתכוין לאסור עצמו בהנאת מין כשהוא מזכיר אבל כשאמר קונם בשר זה עלי אסור אפילו בהנאה וכי ההיא דקונם פירות הללו עלי דאסור בחילופיהן: